לפני כמה ימים הגיע בדואר רכש חדש: שני לוחות דמויי ארדואינו Duemilanove, מבית BuyInCoins. שניהם יפים, עובדים, מתנהגים מכל בחינה ממש כמו ארדואינו רגיל – ועולים טיפה פחות מ-12 דולר ליחידה, זאת אומרת פחות מחצי מארדואינו מקורי, וזה עוד לפני שדיברנו על דמי המשלוח של המקוריים. אז מה הבעיה?
כמובן, מכיוון שמדובר במוצר סיני זול במיוחד (אם אינני טועה, זהו דמוי-הארדואינו הזול ביותר שאפשר להשיג באינטרנט במכירה פרטית), יש סיכוי מסוים שרכיביו ישבקו חיים בקרוב ואני אשאר עם חתיכת פלסטיק ביד. אך הניסיון שלי עם לוחות ארדואינו סיניים היה טוב עד כה ונניח, לצורך העניין, שגם השניים האלה ישרדו*. עדיין, בעודי מתרשם מהשחור המבריק של הלוחות, הדהדה בראשי תוכחה שהושמעה לא מזמן בקבוצת הפייסבוק של הקהילה המקומית:
"[…] חיסכון של 20 שקלים באמת מצדיק את חוסר התמיכה במפתחים של הארדוינו ? האם החיקויים הסינים מביאים איזו בשורה לעולם חוץ מאיכות מוצר נמוכה ? האם הסיני שהרכיב את הלוח התאמץ באיזו מידה או שהוא רק מחבל "שלא במתכוון" בהמשך פיתוח הארדוינו שמבוצע באיטליה?"
יש הרבה דרכים להתייחס לטענה הזו. אפשר, למשל, לומר שזה המחיר שמאסימו באנזי ושותפיו להמצאת הארודאינו משלמים בהכרח על הגדרתו כחומרה פתוחה. אפשר לשאול איזה סכום של חיסכון כן יצדיק חוסר תמיכה במפתחים – עשרים וחמישה שקלים? חמישים? מאתיים? אפשר לטעון שדווקא החיקויים הם תמריץ מעולה להמשיך בפיתוח, במקום שהמפתחים ינוחו על זרי הדפנה ויחיו מהתמלוגים של הדגם הראשון בלבד. אפשר אפילו להצטדק ולהגיד שאנחנו ישראלים לא עשירים והכלכלה לא משהו, ושאם נצטרך לתמוך בכל מפתח לא נוכל לקנות שום דבר בכלל.
אך השאלה עדיין לגיטימית, כפי שניווכח בקלות אם נפנה אותה לעצמנו. כלומר, אם אנחנו היינו מפתחים לוח כזה, האם היינו מעוניינים שאחרים יעתיקו אותו או יקנו בכוונה תחילה את החיקויים הזולים? בוודאי שלא. אז למה אנחנו – טוב, אני – עושים את זה לאיטלקים?
התשובה היא כפולה. ראשית, אי אפשר להתעלם מהפן הכלכלי. זו אמנם לא הוצאה גבוהה ביחס לתחביבים מקצועיים אחרים, אך זו כן הוצאה ניכרת עבור מישהו שרק תוהה אם בכלל כדאי לו להתעסק עם מיקרו-בקרים, ובהתחשב בעובדה שלוחות ארדואינו רגילים עלולים להישרף ולהיהרס בקלות יחסית. אני יכול להעיד על עצמי שבתחילת הדרך, כשהארדואינו היה בשבילי רק שמועה מסקרנת, המחיר של הלוחות המקוריים היווה חסם חד משמעי – ורק חיקוי זול יחסית שמצאתי באיביי היטה את הכף ופרץ את הסכר.
שנית, הקניה של חיקויים אינה הרסנית עבור המפתחים. במידה מוגבלת, ההיפך נכון: הזמינות של תחליפים זולים היא אחת הסיבות לפופולריות העצומה של פלטפורמת הארדואינו, וככל שיותר אנשים שומעים עליו, כך גדל מספר הלקוחות הפוטנציאליים – גם של חיקויים וגם של המקור. כך, אפילו אם רק 10% מהלוחות הנמכרים הם מקוריים, עדיין – במספרים מוחלטים – מדובר במספר לקוחות גדול יותר מאשר אילו רק קהל קטן של משוגעים-לדבר היה מכיר וקונה לוחות ארדואינו מקוריים.
מעבר לזה, הרווח של המפתחים לא מבוסס רק על החומרה. הרצאות, הדרכות, ייעוץ, שיתופי פעולה מסחריים – סביר להניח שמכל אלה הם רואים הרבה יותר כסף מאשר התמלוגים הקטנים על כל לוח מקורי שנמכר, ושוב, ככל שהפופולריות של עצם הרעיון גוברת, כך גם הפוטנציאל שלהם לרווחים מסוג זה.
לסיכום: מי שיכול להרשות לעצמו, ו/או שמחפש את האיכות הגבוהה ביותר, שיקנה ארדואינו מקורי. עם זאת, מי שמתפשר על חיקויים לא צריך להרגיש רע. הארדואינו קיים כבר כשבע שנים ולא נראה שהסינים עוצרים את ההתקדמות שלו באיזשהו אופן. ההשתתפות בקהילת המפתחים החובבים תורמת כשלעצמה, ובעשרים השקלים האלה אפשר לקנות בשביל הפרויקט הבא עוד כמה נגדים ונוריות LED… סיניים, כמובן 😉
* שעתיים או שלוש אחרי שכתבתי את זה, הצלחתי לשרוף בטעות את רכיב תקשורת ה-USB של אחד הלוחות הנ"ל, אבל זה לא סותר את מה שאמרתי – כי זה לא היה פגם בלוח עצמו.
טעות שלי…. (משהו הולך לאוסטרליה בזמן הקרוב?)
http://www.ebay.com/itm/New-Arduino-Uno-R3-ATmega328P-PU-ATMEGA16U2-AVR-board-2012-/221162133551?pt=LH_DefaultDomain_15&hash=item337e4a582f
יש יותר זול?????
http://www.ebay.com/itm/New-Arduino-Uno-R3-ATmega328P-PU-
ATMEGA16U2-AVR-board-2012-/221162133551?pt=LH_DefaultDomain_15&hash=item337e4a582f
טעות שלי, תסתכלו בשני
יש יותר זול. תסתכל על דמי המשלוח… 😉