לפני כחמש שנים וחצי בדקתי מסך HMI של חברת Stone הסינית, והגעתי למסקנה שהמסך וסביבת הפיתוח שפותחה עבורו טעונים שיפור. לאחרונה התבקשתי לבחור מסך לפרויקט חדש, והאילוצים של הפרויקט הובילו אותי בחזרה אל Stone. בואו נראה אם ואיך התקדמו המסכים וכלי הפיתוח שלהם מאז הפעם הקודמת.
ארדואינו בא לעולם, אם נסכם במשפט אחד, כדי שאנשים יוכלו ליצור עם חשמל ואלקטרוניקה בלי להבין אותם. המטרה הזו הושגה באופן מאוד-מאוד חלקי, בלשון המעטה, אבל החלום להמציא "לגו של אלקטרוניקה" – סט של חלקים מוכנים שאפשר לחבר בקלות זה לזה, לכתוב קצת קוד בסיסי והמערכת פשוט תעבוד – ממשיך לצוץ שוב ושוב, והפעם יש גם נקודה ישראלית.
הדור החדש של ארדואינו Uno (שנקרא R4 ושהצגתי אותו כאן) נותן לנו גישה למיקרו-בקר 32-ביט חזק ומשוכלל. הנה כל מה שצריך לדעת כדי לשלב את היכולות של השבב הזה ואת הנוחות של ארדואינו עם הגמישות של PCB משלנו.
לראשונה בסדרת הפוסטים הזו, אנחנו משתמשים במודול חומרה שאין לו מקבילה במיקרו-בקרים ה"קלאסיים" של ארדואינו: מודול הגישה הישירה לזיכרון (DMA). לצורך ההדגמה, נבצע בעזרתו משימה נפוצה ושימושית – שידור מחרוזת תווים דרך מודול ה-UART.
להמשיך לקרוא שידור UART בעזרת DMA ב-CH32V003אנחנו ממשיכים ללמוד את הפונקציות הבסיסיות של המיקרו-בקר הסיני הזול, והפעם נסתכל על פלט PWM בסיסי.
להמשיך לקרוא הפקת אותות PWM ב-CH32V003בפוסט זה נפרט על הקוד וההגדרות הדרושים כדי להפעיל פסיקה מבוססת-טיימר במיקרו-בקר הסיני הזול, תוך שימוש בטיימר כללי (GPTM) במקום הטיימר הפשוט STK – כי אותו כבר ניצלנו ליצירת פונקציית millis…
להמשיך לקרוא פסיקת טיימר בסיסית ב-CH32V003בפוסט הקודם ראינו שארדואינו R4 החדש אכן מעניק לנו גישה לחומרה "חזקה" הרבה יותר מזו של R3. כעת נבדוק האם הוא גם תומך בספריות קוד קיימות ונפוצות, מה שיכול להפוך אותו סופית לסטנדרט הבא בעולם הארדואינו.
להמשיך לקרוא ארדואינו Uno R4 Minima – מה חדש (חלק ב')במשך השנים ראינו המון לוחות ארדואינו חדשים מופיעים, מקבלים קצת הייפ, ואז נשכחים או אפילו מבוטלים רשמית. האם ה-Minima החדש, שמוצג כדור הבא של הלוחות ה"קלאסיים", יצליח לחמוק מהגורל הזה?
מדריך קצר לבחירת חיישנים, לקריאת מדידות מחיישנים אנלוגיים באמצעות ארדואינו (או לוחות ומיקרו-בקרים אחרים), ולהמרה של התוצאות ליחידות סטנדרטיות – kPa, אטמוספרות, Bar או PSI
עולם התרגום עובר טלטלה רצינית בשנים האחרונות בעקבות ההתפתחויות בתחום תרגום המכונה, ובין השאר, יש מתרגמים עם מוסר ירוד שמפרים חוזים ומגישים פלט מחשב במקום העבודה האנושית שהתחייבו לספק. מבחינת אתיקה אין פה שום ספקות, אבל מה לגבי איכות התרגום עצמו? האם המכונות כבר יודעות לתרגם ברמה גבוהה עד כדי כך שרמאות כזו לא תתגלה? לאחרונה הוטלה עליי משימת בילוש ברוח זו, והחלטתי לבדוק לפני כן את העדכניות של הידע ושל הנחות היסוד שלי בנושא. הנה מה שגיליתי.
להמשיך לקרוא האם ואיך אפשר לזהות תרגום מכונה?